עד עצם היום הזה 1- הוק

5/5

ספר מודפס

Original price was: ₪ 98.00.Current price is: ₪ 54.00.

"הוּק נכתב בהשראת ספר הילדים הידוע "פיטר פן", אבל אל תתפתו להאמין שזהו סיפור אפוף חדי קרן וצמר גפן מתוק. העלילה פה מסעירה, מלאת טוויסטים, ויש בה הכול: אנטי גיבור חסר מעצורים שנוטף סקס־אפיל ועורמה, גיבורה שלכאורה נראית תמימה, אך שופעת תעוזה וחושניות, ויש גם נקמה ותחכום מעתיקי נשימה, הומור וסיפור אהבה כובש ומחסיר פעימה."

  • סופרת רבי־המכר ענבל אלמוזנינו

*** 

עולמו של הוק מתמוטט עליו כילד לאחר שהוריו נרצחים לנגד עיניו. הוק נותר יתום ונשלח לאמריקה הרחוקה כדי לגור עם דודו היחיד, אלא ששם הוא מגלה שהגיהינום האמיתי נמצא תחת קורת הגג של האדם שאמור להעניק לו ביטחון ואהבה. 

הוק נחלץ מהטרור שמטיל עליו דודו, כשרוּ פורס עליו את חסותו ומציל אותו. ואז… עוברות שנים של תכנון עד שמגיע רגע הנקמה באיש שהרס את חייו.

כשלמועדון שבבעלותו נכנסת אישה צעירה שיופייה ותמימותה תופסים את עינו ממבט ראשון, מתעוררת בו סקרנות. אך במבט שני, הוא מגלה את זהותה האמיתית של האישה המסתורית. ונדי היא הבת של האיש שהרס אותו, והוק מחליט לממש את הנקמה המיוחלת שלה חיכה. 

***

הוּק הוא רומן נקמה מטלטל וסקסי מאת סופרת רבי־המכר של היו־אס־איי טודיי אמילי מקינטייר, שטוותה ביד אומן עלילה מהפנטת וגיבורים שיעיפו לכם את הראש.

1
וֶנדי

אף פעם לא ביקרתי במסצ'וסטס אבל שמעתי שתמיד קר שם. לכן, אף על פי שההבדל בטמפרטורה לעומת פלורידה הדהים אותי, כנראה לא הייתי אמורה להיות מופתעת. ובכל זאת, בזמן שאני רועדת בגופייה שלי, והרוח העדינה נושבת על זרועותיי, אני מצטערת שלא נשארתי מאחור ובחרתי ללכת בעקבות המשפחה שלי לבית החדש בבלומסברג.

אבל אני לא מסוגלת לשאת את המחשבה שלא אהיה במרחק שיחת טלפון במקרה שיזדקקו לי. אבא שלי מכור לעבודה — התמכרות שהחמירה מאז מותה של אימי — ואם לא אהיה בסביבה, אחי ג'ונתן בן השש־עשרה יישאר לגמרי לבדו.

למרות שזה אף פעם לא בא בקלות, תמיד הייתי הילדה של אבא. קיוויתי שאחרי המעבר הוא יאט את הקצב. שיפנה יותר זמן למשפחה במקום לרדוף כל הזמן אחרי האתגר העסקי הגדול הבא. אבל פיטר מייקלס הוא לא טיפוס שנוהג להתפשר. הצמא שלו להרפתקאות עסקיות חדשות מאפיל על רצונו להיות בקרבת המשפחה. הוא מחזיק בתואר איש העסקים הבכיר ביותר של המגזין "פורבס" זו השנה החמישית ברציפות וזה אומר שלא חסרות לו הזדמנויות עסקיות. והעובדה שהוא הבעלים של חברת התעופה הגדולה ביותר בחצי הכדור המערבי מעידה שהוא מחזיק בהון רב, שמאפשר לו לממן את ההזדמנויות האלה.

חברת אל־עולם־לא. אתם תחלמו ואנחנו נטיס אתכם לשם.

"בואי נצא לבלות הערב," אומרת חברתי אנג'י, בזמן שהיא מנגבת את הדלפקים ב"דה ונילה בין", בית הקפה שבו אנחנו עובדות.

"ומה נעשה בדיוק?" אני שואלת. האמת היא שרק רציתי לחזור הביתה ולנוח. אני גרה פה כבר יותר מחודש, ומרוב העומס בעבודה לא הספקתי להיות עם ג'ונתן אפילו ערב אחד. למרות שהוא בשלב הזה בגיל ההתבגרות שבו הוא טוען, 'אני לא צריך אף אחד ושום דבר', ולכן יכול להיות שבכל מקרה הוא לא ירצה אותי בסביבה.

היא מושכת בכתפיה. "אני לא יודעת. כמה מהבנות הציעו שנלך ל'ג'ולי רוג'ר'."

אני מעקמת את האף. גם בגלל השימוש שלה במושג "הבנות" וגם בגלל השם של מקום הבילוי שעליו היא מדברת.

"נו, ונדי, תזרמי. את פה כבר כמעט חודשיים ולא יצאת איתי אפילו פעם אחת." היא משרבבת את שפתה התחתונה ונושאת את כפות ידיה בתנועת תפילה.

אני מנענעת את הראש ונאנחת. "נראה לי שאני לא מוצאת חן במיוחד בעיני החברות שלך."

"זה לא נכון," היא מתעקשת. "פשוט עוד לא יצא להן להכיר אותך. את צריכה לצאת לבלות איתנו כדי שתהיה להן הזדמנות להכיר אותך."

"אני לא יודעת, אנג'י." אני נועצת את שיניי בשפתי התחתונה. "אבא שלי לא בבית והוא לא אוהב שאני יוצאת לבלות ומושכת תשומת לב."

היא מגלגלת עיניים. "את בת עשרים, אחותי. הגיע הזמן לחתוך את חבל הטבור."

אני שולחת אליה חצי חיוך. היא, כמו רוב האנשים, לא מסוגלת להבין מה זה אומר להיות הבת של פיטר מייקלס. גם אם הייתי רוצה, לא היה לי שום סיכוי לחתוך את חבל הטבור. הכוח וההשפעה שלו משתרעים עד קצות היקום ואין אדם או דבר שחומקים משליטתו. ואם יש, אני עוד לא פגשתי אותם.

הפעמון שמעל הדלת מצלצל ומריה, חברה של אנג'י, נכנסת לבית הקפה, שערה השחור הארוך מחזיר את אור הנורות שמעל ראשינו בזמן שהיא מתקדמת אלינו בעצלתיים.

הגבות שלי מתרוממות כשאני מביטה בה ואחר כך מפנה את המבט אל אנג'י. "איזה מקום יסכים בכלל להכניס בחורות בנות עשרים?"

"אין לך תעודת זהות מזויפת?" שואלת מריה כשהיא מגיעה לדלפק.

"אין לי שום תעודת זהות מזויפת." אף פעם לא נכנסתי במרמה לבר או למועדון. "אני חוגגת את יום ההולדת בעוד כמה שבועות ולכן פשוט אצטרף אליכן בפעם הבאה." אני מנופפת בידי בביטול.

מריה בוחנת אותי במבט קפדני. "אנג'י, אין לך את תעודת הזהות של אחותך? אתן נראות… אותו הדבר." היא מושיטה את ידה ונוגעת בשערי החום. "פשוט תחשפי קצת יותר מהגוף הזה שלך, והם אפילו לא יטרחו להסתכל בפנים שמופיעות בתעודה."

אני צוחקת ומתייחסת לדבריה בביטול, אבל הבטן שלי מתכווצת וחמימות מתפשטת לי בעורקים ומעלה סומק בלחיי. אני לא אחת שמפירה חוק. אף פעם לא הייתי. אבל כשאני שוקלת לצאת לבלות, לעשות משהו פרוע, התרגשות מתחילה להתלקח בתוכי.

מריה היא אחת מ"הבנות" וקשה להגיד שהיא קיבלה אותי בהתלהבות לחבורה. אבל כשאני רואה אותה מחייכת ושוזרת את אצבעותיה בשערה, אני תוהה אם ייתכן שאנג'י צודקת. אולי הכול בראש שלי ופשוט לא נתתי לה הזדמנות. אף פעם לא הייתי באמת חלק מחבורה קרובה של בנות ולכן אני לא בטוחה איך מתנהל כל הסיפור הזה.

"לא מזיז לי שאת לא רוצה לבוא." אנג'י משרבבת את שפתיה ומשליכה לעברי את המטלית הרטובה שלה. "אני קובעת פה את הכללים."

אני צוחקת ומנענעת את הראש תוך כדי שאני מסיימת לחדש את מלאי הכוסות לקראת הבוקר.

"הממ." מריה מפוצצת את בועת המסטיק שלה בקולניות ועיניה הכהות חורכות את צדודית פניי. "את לא רוצה לבוא?"

אני מושכת בכתפיים. "זה לא העניין, אני פשוט…"

"כנראה זה לטובה," היא קוטעת אותי. "אני לא חושבת שג'יי־אר מתאים לך."

השערות שלי סומרות ואני זוקפת מעט את הגב. "מה זה אמור להביע?"

היא מחייכת בשביעות רצון. "זאת אומרת… זה לא מקום לילדים."

"מריה, תפסיקי. אל תהיי כזאת כלבה," מתערבת אנג'י.

מריה צוחקת בקול. "אני לא. אני רק אומרת. מה אם הוא יהיה שם? את מתארת לעצמך? הנפש שלה תהיה מצולקת לתמיד אם היא רק תהיה איתו באותו הבניין והיא מייד תרוץ הביתה לספר לאבא'לה."

אני זוקרת את הסנטר. "אבא שלי בכלל לא באזור."

היא מטה את ראשה ומהדקת את שפתיה. "אז האומנת שלך."

זעם מבעבע בתוכי ואני מרגישה דחף אדיר להוכיח לה שהיא טועה. דחף שמגלגל את המילים החוצה מלשוני. אני מביטה באנג'י ואומרת, "אני בעניין."

"יש!" אנג'י מוחאת כף בהתלהבות.

העיניים של מריה בורקות. "אני מקווה שתצליחי להתמודד."

"תעשי לי טובה, מריה. היא תהיה בסדר גמור. זה בר, לא מועדון סקס," אנג'י רושפת לפני שהיא פונה להביט בי. "אל תקשיבי לה. חוץ מזה, אנחנו הולכות לשם רק כדי שהיא תוכל לנסות לשבות את תשומת הלב של הגבר המסתורי שלה."

"הפעם אני אצליח."

אנג'י מטה את ראשה. "אחותי, הוא בכלל לא יודע שאת קיימת."

"בסופו של דבר אלת המזל תהיה לצידי," מריה מושכת בכתפיה.

הגבות שלי מתכווצות בבלבול. "על מי אתן מדברות בכלל?"

חיוך איטי מסתמן על שפתיה של מריה וכמיהה עזה אופפת את מבטה של אנג'י.

"על הוּק."

מידע נוסף על "עד עצם היום הזה 1- הוק"

  • הוצאה ספרות שנוגעת
  • מספר עמודים 311 עמודים
  • תאריך הוצאה אוגוסט 2022
  • תרגום שי סנדיק
  • מק״ט 1391923301

התחברות

היי עוד לא נרשמת?

שליחת כתב־יד

צור קשר

עזרה

איפוס סיסמה

דילוג לתוכן