טרילוגיית ממלכת הרשעים 3- ממלכת הצללים

5/5

ספר מודפס

 59.00

שתי קללות.

נבואה אחת.

תגלית המאיימת על כולם.

ואהבה רבת־עוצמה יותר מגורל.

הללו את מלך ומלכת הגיהינום.

*

אמיליה נסערת מהתגלית המדהימה על אודות אחותה התאומה ויטוריה. אבל לפני שתתעמת עם השדים מעברה, אמיליה כמהה להתוודע אל המלך שלה – נסיך הזעם המפתה – במובן הכי מפורש שיש. אמיליה לא חושקת רק בגופו של ראת', היא רוצה גם את ליבו ונשמתו, אבל השד המסתורי לא יכול להבטיח לה אותם.

כשחברה בכירה בבית בצע נרצחת, אמיליה וראת' נקראים אל חצר השדים היריבה. ראיות חותכות מצביעות על כך שוויטוריה היא הרוצחת, ובמהרה מכריזים עליה כעל אויבת שבעת המדורים.

על אף הבגידה שחשה, אמיליה תעשה הכול כדי לפתור את התעלומה החדשה הזו ולגלות מי היא אחותה באמת.

אמיליה וראת' משחקים במשחק הונאה רווי חטאים כשהם פועלים לעצור את המתיחות הגוברת בין המכשפות, השדים, משני־הצורה והיריבות האיומות מכולם – המאיימות.

כבר נאמר לאמיליה בעבר שבכל הנוגע אל הרשעים, דבר אינו כפי שהוא נראה. אבל האם הנבלים האמיתיים היו קרובים הרבה יותר לאורך כל הדרך? כשהאמת תתגלה לבסוף, אמיליה עלולה לשלם עליה בליבה.

***

ממלכת הצללים הוא הכרך השלישי והחותם של סדרת הפנטזיה ממלכת הרשעים, אשר כבשה את העולם. כשהאמת נחשפת והאויבים מראים את פרצופם האמיתי, הגיבורים כבר לא יודעים על מי לסמוך והמסע של אמיליה וראת' עובר דרך מהמורות וניצחונות עד לסיום המכריע שאף אחד לא ציפה לו.

 

 

 

עשרים שנה קודם לכן
נדיר שזקנות מועצת המכשפות הסכימו על משהו, להוציא שני עניינים
שנחשבו לחוקים ראשונים במעלה — לעולם אין לזמן את השטן. ובשום
נסיבות אין להשתמש במראות שחורות לצורך ניבוי העתיד.
כאחת הנביאות הטובות ביותר באי, סופיה סנטוריני סברה שישנם חוקים
שחובה להפר, במיוחד כשחזיונותיה האחרונים לחשו לה עוד ועוד סיפורים
מטרידים. אותם מלמולים בדבר הנבואה המסוכנת הקשורה אל הקללה
שכנעו את סופיה לבסוף לגנוב את ספר הכשפים הראשון — היחיד מבין
ספרי הכשפים שהסביר כיצד לנבא בעזרת מגיה שחורה. גורל המכשפות
עשוי להיות תלוי במעשיה, בין שהיו אסורים ובין שלא.
אלא שבהתכנסות האחרונה, המועצה לא נשמעה מאיימת באותה מידה.
לא היה בכך צורך. סופיה חשה בשינוי בקסם ממש כשם שציפורים חשות
ּ בשינויי מזג האוויר ושומעות את הציווי המאיים לפרוש כנף, לשרוד. סופה
אלימה הסתמנה באופק. לסופיה לא היו כנפיים, וגם אם היו לה, היא לא
הייתה בורחת ומשאירה את משפחתה מאחור.
נראה שהמעשה הנכון הוא להפר שני חוקים כדי להציל עשרות מכשפות.
כל מידע שתצליח סופיה למצוא על הקללה לפני שהרשעים או המאיימות
ינקמו, יהיה לטובת הקהילה. זקנות המכשפות ודאי יבינו.
היא הניחה את המראה השחורה על הרצפה במקדש של מוות, עם ספר
הכשפים בעל חותמת הזהב, אספה את שמלותיה וכרעה מול העצמים.
צמרמורת עברה בה, צמרמורת שלא הייתה קשורה לקור של רצפת האבן
שחלחל מבעד לשכבות המוסלין הדקות. היא נעצה מבט במראה האסורה
והחומר האטום הזכיר לה מי אגם רוגע שביקרה בו פעם כדי לאסוף חלוקי
נחל לכשפים שלה.
אלא שכאן לא היה אור ירח מרגיע שמברך את דרכה. למען האמת, נראה
שהמראה תזלול כל שביב אור שיעז לגעת בה. כל רמז לשד שעלול לארוב
במעמקים ולהתכונן לתקיפה.
היא שאפה שאיפה עמוקה כדי לגרש את הפחד. הגיע הזמן לעשות את
הדבר שלשמו באה, ואז לחזור הביתה אל משפחתה. היא שלפה את הפגיון
הצר מכיס החצאית, הצמידה את הקצה החד לאצבעה ולחצה עד שהופיעה
טיפת דם אדומה כמו עיני השטן.
סופיה קמה שוב על רגליה וניגשה אל המזבח שבמרכז החדר. כדי לבצע
קסם במקדש האלה, ראשית יש צורך לחלוק לה כבוד.
משני צידי המזבח בערה אש בקערות המנחות שהדליקה קודם לכן.
אניצי העשן היתמרו אל האוויר, כאילו מזמינים אותה להיכנס אל הגיהינום.
היא הייתה מוכנה להישבע שהיא מרגישה עיניים נעוצות בה, מתבוננות
מהצללים, מחכות לראות אם תהיה אמיצה מספיק לחצות את הגבול
האסור. מבטה של סופיה נדד על פני החדר השקט ונעצר על שתי הגולגולות
האנושיות שגנבה מהמנזר. ימים אפלים מצריכים מעשים אפלים עוד יותר.
היא לא התכוונה להסס עכשיו.
היא החזיקה את אצבעה הדקורה מעל אחת מקערות המנחות, והתבוננה
בטיפות הדם מבעבעות ומתאדות כשפגשו בלהבות. סופיה מיהרה לעבור
אל צידו האחר של המזבח וחזרה על הפעולה מול הקערה השנייה.
כשהייתה מרוצה מהמחיר ששילמה תמורת הגנתה של האלה, היא
הסתובבה והביאה את הגולגולות תוך התעלמות מטביעות היד המדממות
שהשאירה עליהן. היא כרעה שוב אחרי שהניחה את הגולגולות על הקצה
הצפוני ועל הקצה הדרומי של המראה, פתחה את ספר הכשפים והתחילה
לדקלם.
במשך כמה רגעים מתוחים המראה נשארה כשהייתה. ואז החל לעלות
בתוכה עשן. הוא היה איטי בהתחלה ואז צבר מהירות כמו הרוחות שנשבו,
כך שמעה, בכמה ממדורי השדים, ובלבלו את הנשמות האומללות שנגזר
גורלן להגיע אליהם.
"אלה, הגני עליי."
סופיה רכנה קרוב יותר אל המראה, להוטה ללמוד כל מה שאפשר על
האויב. כל מידע יכול להיות בעל ערך, במיוחד לאור העובדה שהקללה
כילתה את זיכרונותיהן עם כל ירח מלא. בשעה שבהתה במראה, חלון נפער
אל השאול ואפשר לסופיה הצצה ראשונה בממלכת השדים.
"הראי לי איך להסיר את הקללה."
המראה פעמה כאילו הקסם הכיר בבקשה והסכים למלא את משאלתה.
במקום העשן התחילו תמונות מוזרות להבהב על פני הזכוכית הכהה, וסופיה
הבינה במהירות שמוצג בפניה סיפור באמצעות סדרת תמונות קפואות. היא
פלטה נשיפה שקטה. עד כה, למרות הקסם האסור שהשתמשה בו, החיזיון
הזה דמה לחזיונות הרגילים שלה.
הקסם משך את התמונות לעזוב את המראה ולהסתחרר סביבה כאילו
עמדה שם ברגע שבו התרחשו במציאות. היא ראתה חדר כס חשוך ושד
זועם.
ּ רסיסים מהמוכר התגלו בפניה, אבל נראה שהקסם לא עבד. כמה
מהתמונות לא התאימו להיסטוריה שלהן, לחלקים מהנבואה שסופיה
הכירה. היא התבוננה במכשפה, כנראה המכשפה הראשונה, המקללת את
השד. נקמנותה ושנאתה היו רבות־עוצמה כל כך, שסופיה ממש הרגישה
בהן מבעד לאשליה.
לאחר מכן היא ראתה באר מוזרה עם קריסטלים — אבני זיכרון, אלפי
אבנים. התמונה התחלפה שוב במהירות, והפעם הופיעה בקתה קטנה
שהשקיפה על הים. מכשפה צעירה שהיא הכירה היטב אחזה באבן זיכרון
ביד אחת ובפגיון בידה האחרת. גם המכשפה הראשונה הייתה שם, והושיטה
למכשפה את האבן שתעלים את מה שרצתה לשכוח. התמונות התעמעמו
כי לא היה די קסם שיעצים אותן.
"רגע!" קראה סופיה.
ברצון נואש לגלות עוד, היא אחזה בגולגולת שהייתה מונחת על הקצה
הדרומי, ומלמלה לחש שריסק אותה. חלקי עצם התפזרו על פני המראה
הכהה, וסופיה קיוותה שהמראה תשתמש בהם כדי להעלות תמונות
נוספות. וזה אכן קרה. אלא ששוב, הן לא היו מה שציפתה. סופיה ראתה
את האי שלה, ואז הבזקים מערים לא מוכרות ותקופות שהופיעו וסירבו
להיעלם. היא הייתה בטוחה שזו טעות.
אבל… אם זו לא טעות, כל מה שמועצת המכשפות סיפרה להן היה
שקר. כולל המקום שהגיעו ממנו.
זה היה מגוחך כל כך. זה פשוט לא ייתכן. נחושה בדעתה לפתור את
התעלומה, היא שלחה את ידה אל הגולגולת האחרונה. בעיניה של זו היו
קבועות אבני אודם, מתנה נוספת לאלה ששלטה במתים. סופיה ניפצה
את הגולגולת ונזרקה מייד לתקופה אחרת, התקופה שבה אותה מכשפה
צעירה שהופיעה קודם נראתה… יד חזקה אחזה פתאום בכתפה וניערה
אותה מהחיזיון.
בלב הולם, סופיה מצמצה עד שמקדש המוות הופיע שוב סביבה. בחשש
מפני מי או מה ששלף אותה מהחיזיון, היא אחזה בפגיון, קמה במהירות על
רגליה ומבטה נעצר על הדמות שהפריעה לה. הדמות בגלימה הסיטה את
הברדס שלה לאחור וחשפה פנים מוכרות ורציניות.
כתפיה של סופיה נשמטו והיא הורידה את הפגיון. לרגע מבעית אחד
היא חשבה שזימנה אויב. "תודה לאלה שזאת את. גיליתי משהו מדהים על
הקללה והעיר שלנו. אני יודעת מי בתה של המכשפה הראשונה, לפחות אני
חושבת שאני יודעת. לעולם לא תאמיני לתגלית הזאת."
סופיה הייתה מטולטלת כל כך מהקסם האפל ומהאמת שחשפה, שלא
הבחינה בניצוץ המסוכן בעיני המכשפה האחרת. "גם את לא תאמיני."
"אני לא מבינה —"
בתנועה מהירה של מפרק כף ידה ובקללה איומה, המכשפה הטילה
כישוף שהפיל את סופיה לאחור. הגולגולת שלה נחבטה במזבח והיא ראתה
הבזק של כוכבים שהשאיר אותה המומה לכמה רגעים. לפני שהספיקה
להתעשת ולמלמל לחש הגנה משלה, מוחה של סופיה התנפץ לרסיסים
בדיוק כמו המראה שהמכשפה האחרת ריסקה ברגליה והרסה את האמת
שעדיין הוצגה בה.
סופיה פתחה את פיה כדי לצרוח אבל גילתה שהיא יכולה רק לדבר
בשפה בלתי מובנת. במהרה היא יכלה לראות רק את התמונות המוזרות
שהציגה בפניה המראה.
אם התכוונה לקרוא שוב לעזרה, היא כבר לא הצליחה להיזכר מדוע.
היא בהתה בלי לראות כשהמכשפה האחרת לקחה את ספר הכשפים
הראשון וחצתה לאיטה את המקדש בלי להעיף מבט נוסף בחברתה. פיה של
סופיה לא הפסיק למלמל משפט אחד, צירוף מילים, ברכה כלשהי, תפילה.
ואולי זה היה המפתח שיוכל לפתור הכול…
"כפי שלמעלה, כך גם למטה."

מידע נוסף על "טרילוגיית ממלכת הרשעים 3- ממלכת הצללים"

  • הוצאה ספרות שנוגעת
  • מספר עמודים 368 עמודים
  • תאריך הוצאה נובמבר 2023
  • תרגום ענבל מלכה
  • מק״ט 1391923384

התחברות

היי עוד לא נרשמת?

שליחת כתב־יד

צור קשר

עזרה

איפוס סיסמה

דילוג לתוכן